טבריה | מסע של שינוי מערכתי ובניית חוסן קהילתי

דוגמה ליישום בפועל של מודל DELTA+I באמצעות “מצפן טייב לחינוך” — היישום הייעודי של המודל בתחום החינוך והרשויות המקומיות. המצפן מתרגם את עקרונות DELTA+I לתהליך עבודה מערכתית של הרשות המקומית. התוכנית התמקדה תחילה במערכת החינוך כמנוף לשינוי והורחבה למערכות הרווחה והקהילה שביחד פעלו ועמדו באתגר של קליטת 13,500 מפונים בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

בין השנים 2020–2025 הובילה קרן מנומדין, יחד עם עיריית טבריה ומשרד החינוך במחוז צפון, תהליך אסטרטגי רב-שנתי שנועד לחזק את מערכת החינוך העירונית ולבנות תשתית לחוסן קהילתי ומערכתי בעיר. התהליך לא התמקד בהזרמת תקציבים חיצוניים בלבד, אלא בבניית יכולות פנימיות, יצירת שפה משותפת, פיתוח מנגנוני עבודה חדשים וחיזוק ההובלה המקומית.

התהליך

כאשר התהליך החל, טבריה התמודדה עם שורה של אתגרים משמעותיים: מערכת חינוך שסבלה מפיצול בין גורמים שונים, רמות אמון נמוכות בין הורים, בתי הספר והרשות, מעבר תלמידים למוסדות מחוץ לעיר, אתגרים חברתיים-כלכליים ומורכבות ניהולית בתקופת ועדה קרואה. במקביל, העיר התמודדה עם השלכות מגפת הקורונה, שהעמיקו את תחושת אי-הוודאות והמחישו את הצורך במענה מערכתי רחב.

מתוך ההבנה שחינוך יכול לשמש מנוף לשינוי רחב הרבה מעבר לבתי הספר עצמם, נבנה תהליך שהתבסס על עקרונות העבודה של מודל DELTA+I ועל המתודולוגיה של מצפן טייב לחינוך — שילוב בין למידה, תכנון אסטרטגי, שותפות בין־מערכתית, יישום וליווי מתמשך. התהליך חולק לחמישה שלבים מרכזיים: תכנון והיערכות, למידה משותפת, בניית תמונת עתיד, הכנה ליישום וליווי יישום. לאורך כל הדרך הושם דגש על רתימת כלל השותפים, יצירת שותפות אמיתית בין אגפי העירייה, מערכת החינוך, הקהילה וההורים, וכן על בניית יכולת מקומית שתאפשר לעיר להמשיך ולהוביל את התהליך גם בעתיד.

בשלבים הראשונים בוצע תהליך עומק של היכרות, מיפוי צרכים ואיסוף נתונים, לצד שיח עם מנהלים, מורים, הורים, אנשי רווחה, נוער וקהילה. בהמשך גובשה “תוכנית האם בחינוך” — מסמך אסטרטגי עירוני שהגדיר חזון, מטרות ויעדים ברורים עבור מערכת החינוך בעיר. התוכנית חיברה בין תחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, הגיל הרך, מצוינות, מוביליות חברתית, שותפות הורים ופיתוח קהילתי.

השלב הבא התמקד בתרגום האסטרטגיה לעשייה בפועל. במהלך השנים הוקמו פורומים מקצועיים חדשים, נבנו קהילות למידה, הוטמעו שגרות עבודה מבוססות נתונים, וחוזקו שיתופי הפעולה בין אגפי העירייה. הושקעו משאבים רבים בתשתיות חינוך, פותחו מסלולי מצוינות חדשים, הורחבה הפעילות הבלתי פורמלית ונוצר רצף חינוכי רחב יותר עבור ילדי העיר. במקביל, התהליך חיזק את תחושת השייכות והאמון בין הקהילה לרשות המקומית.

אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בתהליך התרחש במהלך מלחמת “חרבות ברזל” בשנת 2023. בתוך ימים ספורים קלטה טבריה כ-13,200 מפונים, ביניהם כ-3,200 תלמידים ששולבו במערכת החינוך העירונית במהירות וביעילות. דווקא ברגע המשבר התברר שהמערכת העירונית שפעלה במשך שנים לבניית שפה משותפת, תיאום בין-מערכתי ויכולות ניהול — הצליחה לייצר חוסן אמיתי. העיר הצליחה להמשיך לפעול גם בתנאים מורכבים, תוך הקמת מסגרות חירום, פתיחת מענים חדשים ושמירה על רציפות תפקודית וחינוכית.

לצד השינויים הארגוניים והקהילתיים, נרשמו גם תוצאות מדידות משמעותיות: עלייה בזכאות לבגרות, גידול במסלולי מצוינות וסייבר, שיפור בלימודי אנגלית וטכנולוגיה, ירידה במספר התלמידים שעזבו את העיר, והרחבת ההשקעות הממשלתיות במערכת החינוך העירונית. אך מעבר למספרים, השינוי המרכזי היה שינוי בתרבות העבודה ובתחושת המסוגלות העירונית — מעבר ממערכת שפעלה באופן מקוטע למערכת בעלת שפה משותפת, ראייה אסטרטגית ויכולת לפעול יחד סביב מטרות ארוכות טווח.